האם פלואורסצנציה ביהלום טבעת אירוסין גורמת לעכירות, מראה חלבי, מטושטש או לפגיעה בשקיפות של יהלומים?
כן, בהחלט.
קראתם נכון — ומקרים כאלה אינם נדירים.
שוב ושוב, אנשים שולחים לי מיילים ושואלים אם פלואורסצנציה ביהלומים היא תכונה חיובית או שלילית. ברוב המקרים, הם שמעו שפלואורסצנציה מומלצת ביהלומים בצבעים נמוכים יותר (כמו I-K), ושאין סיבה לדאגה לגבי הופעה לא רצויה של היהלום. ובכן, הרשו לי לומר — אנשים שמאמינים בזה מקבלים רק חצי מהתמונה.
יש הרבה מידע שגוי בנושא הזה. גורואים רבים בתחום טוענים שפלואורסצנציה בינונית, חזקה או חזקה מאוד לא תגרום ליהלום להיראות חלבי או שומני — ואם כן, זה קורה רק במקרים נדירים ביותר.
מאיפה נובעת כל הטעות הזו? מהדו”ח של GIA על מחקר שכלל הערכות חזותיות של יהלומים. אני ממליץ מאוד להוריד ולקרוא את המחקר בעצמכם, כי אתייחס אליו בהמשך. בדו”ח ישנן אמירות סותרות, ואני סבור שרבים הוטעו מהאופן שבו הניסוחים מוצגים.
הדו”ח עצמו באורך 16 עמודים, ומודה — הוא אינו מהמסמכים המסעירים ביותר. לכן אני בספק אם מי שמפיץ את המידע השגוי אכן קרא את כולו, הבין אותו לעומק, וניתח את הממצאים באופן ביקורתי.
אז מה גורם לבלבול? הנה הציטוטים שגורמים למידע שגוי:
בכל פעם שמוזכר הקשר בין פלואורסצנציה לעכירות או שקיפות, המחקר של GIA מצוטט. ולצידו מגיע גם “העצה הרעה”: שאין צורך לדאוג לעכירות כשקונים יהלום עם פלואורסצנציה בינונית או חזקה.
באמת?! קראו את הנתונים והתוצאות:
הניסוי
צופים מהתעשייה ומהציבור הרחב בחנו סטים של יהלומים בצבעים שונים (E, G, I, K), בדרגות פלואורסצנציה שונות, תחת חמישה תנאי תאורה. הם מילאו שאלון לאחר התצפיות.
התוצאות
אם לפלואורסצנציה אין השפעה על שקיפות היהלום, מדוע 50% מהמשתתפים זיהו הבדל בשקיפות?
ואם יהלומים עם פלואורסצנציה שגורמת לעכירות הם נדירים, מדוע רבים זיהו שדווקא יהלומים עם פלואורסצנציה בינונית/חזקה/חזקה מאוד נתפסו כפחות שקופים?
בניסוי שבוצע באור שמש לא ישיר (ליד חלון), 50% מהצופים הבחינו בהבדלים בשקיפות.
לכאורה, יהלומים ללא פלואורסצנציה לא אמורים להיראות פחות שקופים — אז מדוע 12.5% מהמשתתפים דווקא כן ציינו זאת?
מצד שני, משתתפים שראו פלואורסצנציה חזקה/חזקה מאוד דיווחו על שיפור בשקיפות — מה שכנראה נובע מהשוואה יחסית. זהו פרדוקס.
אבל זה לא מסיק מסקנות סופיות על פלואורסצנציה!
נכון, גודל המדגם קטן מדי בשביל להסיק מסקנות חד-משמעיות. למעט העובדה ש-50% מהמשתתפים דיווחו על הבדל.
כלומר, כן יש השפעה לפלואורסצנציה על מראה היהלום — לטוב ולרע.
במקום לסמוך על הדו”ח — השתמשו בעיניים שלכם!
דעתי האישית והנחיותיי:
למרות טענות GIA, יהלומים עם פלואורסצנציה חזקה/חזקה מאוד שעלולה להשפיע על שקיפות — נפוצים יותר ממה שאתם חושבים.
הבלבול נובע מכך שמדריכי יהלומים ומוכרים לא שואלים שאלות — אלא פשוט מקבלים כל מה שאומרים להם.
רמות העכירות אינן חייבות להיות קיצוניות כדי להיחשב לבעייתיות. זו בדיוק הנקודה: במחקר GIA, כ-30% מהמשתתפים דיווחו על פגיעה בשקיפות. אבל כיון שהיהלומים לא נראו “סופר עכורים”, החוקרים סיווגו אותם בטעות כ”נטולי עכירות“.
ההשוואה הטובה ביותר: שקית צ’יפס עם 80% פחות שומן — זה לא אומר שאין שם שומן בכלל!
כנ”ל לגבי יהלומים — אם לא רואים עכירות בולטת, לא אומר שאין כלל השפעה.
לסיכום — מה חשוב לדעת כשקונים יהלום עם פלואורסצנציה?
✅ יהלומים בצבע D-F: בעלי סיכון גבוה יותר לעכירות כאשר יש פלואורסצנציה בינונית או חזקה.
✅ פלואורסצנציה חזקה מאוד: עשויה להשפיע לרעה, אך לא תמיד — חשוב לבדוק כל מקרה לגופו.
✅ פלואורסצנציה חלשה (faint): לרוב אינה משפיעה על מראה היהלום כלל.
✅ ביהלומים בצבעים נמוכים (I-K): פלואורסצנציה עשויה אף לשפר את המראה.
✅ לא קונים “בעיניים עצומות“: לראות את היהלום פיזית או להיעזר בגמולוג מהימן.
✅ יש יתרונות! פלואורסצנציה יכולה להוזיל את המחיר משמעותית. רק ודאו שאין בעיית שקיפות.
המלצה אישית: קנו רק אצל סוחר שחבר בבורסת היהלומים
