סיווג צבע – Color Typing ביהלומים
החיתוך של יהלום ממלא תפקיד מרכזי ביופיו ובערכו. במאמר זה נסקור את סוגי החיתוך השונים וכיצד כל אחד מהם משפיע על הברק והאטרקטיביות של היהלום.
נפתח בשאלה שנראית על פניו פשוטה: האם שני יהלומים באותו משקל, באותה דרגת ניקיון, באותו צבע, בעלי פרופורציות זהות, ללא פלואורסצנציה, נקנו באותו תאריך, עם דו”ח דרוג מעבדה GIA מאותו יום, שנמכרים עם אותו אחוז רווח – לא אמורים לעלות אותו דבר? אם תשאלו את המעבדות או תעיינו במדריכי מחירים מקצועיים כמו ראפפורט – התשובה תהיה חד-משמעית: כן.
אולם אם תכנס לחנות תכשיטים, או תחפש באינטרנט – תמצא יהלומים “תאומים” במחירים שונים. לפעמים מדובר בפערים קטנים, ולעיתים – משמעותיים מאוד. תוכל אפילו למצוא שני יהלומים זהים בדיוק באותו מקום – במחירים שונים לגמרי. למה? איך זה ייתכן?
ובכן, לא כל יהלום בדרגת ניקיון SI1 הוא באמת זהה. יש יהלומים עם פגמים מרוכזים במרכז, ויש כאלה שהפגמים שלהם בשוליים – מה שגורם להם להיראות טוב יותר ולהיות יקרים יותר. אבל מה לגבי יהלומים בדרגת ניקיון VS ?
היכן טמון ההבדל?
התשובה היא בצבע. אחד הסודות הגדולים של תעשיית היהלומים הוא המושג “סיווג צבע” – או Color Typing. .באביב 1999 הושק מכשיר גמולוגי מהפכני: ה-Gran Full Spectrum Colorimeter DC2000fs מבית Gem Instruments. בפעם הראשונה ניתן היה להוכיח שדרגות צבע זהות – אינן בהכרח שוות. כלומר, לא כל יהלום עם תעודת GIA בדרגת צבע H נראה אותו דבר.
המכשיר הזה מאפשר לחלק כל דרגת צבע ל-5 תתי-קטגוריות. לדוגמה: יהלום בצבע H יכול להיות H1, H2, H3, H4 או H5. H1 הוא בגבול העליון של G (ולכן איכותי יותר), ואילו H5 כמעט ונושק לצבע – I כשמשלבים את תת-הסוגים האלו עם פרקטיקות כמו “Grade Bumping” (העלאת דירוג לצורכי שיווק), אפשר למצוא שני יהלומים שנראים זהים – אך הם למעשה שונים מאוד.
מתי המעבדות יתחילו לציין את סוג הצבע של היהלום? אף אחד לא יודע. מה שכן ברור – מדריכי המחירים לא יהיו הראשונים ליישם את זה, כל עוד אף מעבדה לא תיקח יוזמה ותכריז ש”לא כל יהלום באותו צבע הוא זהה“.
לוגית, יהלום בדרגת F1 צריך לעלות יותר מ-F5. אבל אם המעבדות לא עושות את ההבחנה – איך נדע איזה סוג צבע יש ליהלום?
לא תדע.
רק איש מקצוע עם הרבה ניסיון ועם דוגמאות צבע של GIA יוכל להבחין בהבדל. כך תוכל לדעת האם ה-G שלך הוא G חזק או G חלש.
אני מקווה שהמעבדות יאמצו את שיטת “סיווג הצבע” בעתיד, במיוחד כשהטכנולוגיה זמינה. אבל בפועל, זה פשוט לא משתלם להן כלכלית. חנויות התכשיטים יעדיפו לשלוח את היהלומים שלהן למעבדות שמעניקות להן ציונים גבוהים יותר. זו הסיבה שבשוק קיימים חמש תעודות של EGL או IGI על כל אחד של GIA.
יכול להיות ש-“Color Typing” לעולם לא יזכה להכרה רשמית מהמעבדות – אבל זה לא אומר שהתכשיטנים לא יכולים להשתמש בדוגמאות צבע של GIA .ידע הוא כוח. כקונה, יש לך זכות מלאה לדעת מהו צבעו וסוגו של היהלום. פשוט תשאל.